כשהפסקתי להגיד והתחלתי לשאול

אני אישה דעתנית.

יש לי מלא מחשבות על הרבה דברים, ואני גם אוהבת לחלוק אותן עם אחרים.

הרבה שנים חשבתי שככה מציתים דיאלוג, מושכים אנשים לשיחה- בהצהרות חזקות או ידע מעניין. אבל ההבנה שלי אז הייתה מבוססת על מבני הכוח שגדלנו בתוכם - תפיסה היררכית תחרותית שמניחה שמישהו אחד הוא מעל השני, וששיחה היא בהרבה מובנים תחרות או התנצחות.

אחרי מחאת 2011 (ששאבה אותי פנימה בכל הכוח) קמו המון קואופרטיבים וקבוצות חדשות. מלאי אידאולוגיה ומוטיבציה ניגשנו למשימה של יצירת אלטרנטיבה, להקים ולתחזק חיבורים אנושיים מסוג חדש.

לדאבוני גיליתי שברוב במקרים, בסופו של דבר, שיעתקנו את מבני הכוח שיש בחברה שלנו- מקסימום חזרנו אחורה לסוציאליזם סטייל קיבוץ שכבר הוכיח את עצמו כלא רלוונטי. אכזבה. הרגשתי שפשוט לא היו לנו הכלים כדי לייצר היקשרות אנושית וקבוצתית בצורה חדשה.

אז יצאתי לחפש.

במסע מרגש שהתחיל במכון השל לקיימות והסתיים בחווה אקולוגית ביוון גיליתי את The Art of Hosting- אומנות האירוח. מדובר בתפיסת הנחייה קבוצות ובניית קהילה שמכילה מתודות, כלים ושפה חדשה שמעודדת מעורבות, רואה את הקבוצה כייצור חי שמשגשג במגוון, מעגלת פירמידות של היררכיה ובנויה על אמון בחוכמה קולקטיבית.

המורכבות של עולמנו בעידן העכשווי דורשת יכולת שיתוף פעולה, יצירתיות ושותפויות בתוך כאוס. ארגונים וקבוצות שעובדות במודלים של ניהול שהתאימו ממש לשנות התשעים מאבדות תאוצה, שלא לאמר קורסות. אז מה המהות של אותה אומנות האירוח?

- שאלות והזמנות. אלו הן המפתחות לשיחה מסוג חדש, ותפיסות הנחייה השתתפותיות שכבר מצאו את דרכן לחברות גדולות כמו פייסבוק, גוגל, והאיחוד האירופאי שהכשיר מעל עשרת אלפים איש ב-Art of hosting בעשור האחרון. אולי שמעתם על אי-כנס - מודל התכנסות של אנשים שלא מבקשת להנחית עליהם ידע אלא לייצר מתוך המשתתפים את התוכן, או על מרחב פתוח - מתודולוגיה רדיקלית של בניית אג'נדה משותפת ובעצם פיתרון בעיה קשה ומסובכת דרך שיח רב משתתפים כשהמשתתפים עצמם יוצקים את התוכן ומתווים את הדרך.

בעולם בו הטכנולוגיה מובילה פירוק ריכוזיות של כוח (דוגמת וויקיפדיה או AirBNB) כאינדיבידואלים אנחנו מבקשים יותר מקום להביא את עצמנו. בעיני זה גל העתיד. אפילו אסתכן בפופוליזם כשאמר שרק יחד נצליח. אז למדתי לנסח שאלות ממש טובות. מסתבר שזאת אומנות בפני עצמה, בניית שאלה עוצמתית. אלברט איינשטיין אמר- "אם הייתה לי שעה לפתור בעיה, וחיי היו תלויים בפתרונה, הייתי משקיע את 55 הדקות הראשונות בקביעת השאלה שיש לשאול, מכוון שברגע שאני יודע מה השאלה המתאימה אוכל לפתור את הבעיה תוך פחות מחמש דקות" .

אם נדע לשאול שאלות עמוקות ומדוייקות, אם נדע לעורר סקרנות אמיתית סביב נושא שחשוב לאנשים, נייצר שיח בוער ורלוונטי שאנשים רבים ירצו לקחת בו חלק. ואם נגלה שהשאלה ששאלנו היא בכלל לא השאלה הנכונה? אז בכלל הרווחנו זמן ואנרגיה, ונפנה לכיוון נכון יותר. להתחיל ב"למה", ולא ב"איך ומתי"- שינוי פרידגמה חשוב ומועיל.

והזמנות?! - הן לא פחות חשובות !

להזמנה (הזמנה מתכוונת כזאת, לא סמנטיקה של ניסוחי פקודות) יש איכות יוצאת דופן. של חיוך, של משהו נעים, של אותנטיות ברצון לשיתוף פעולה. גם זה חסר בעולמנו, הרגשה שבאמת רוצים אותנו כחלק, לא רק כקהל, כלקוח או פקוד. כדי לרצות לשתף פעולה, לרצות לקחת אחריות ובעלות בקבוצה, קהילה או צוות צריכה להיות בחירה. כי אם בחרתי להיות, ואני מאמינה שבאמת רוצים אותי שם, אם השאלה סביבה נתכנס מהדהדת בי- ויש לי כיוון לתשובה, או המון סקרנות לשמוע אחרים- תגיע מאיה אחרת. מאיה עם לב פתוח, קשובה ומשתפת פעולה, מוכנה להפתיע ולהיות מופתעת. ואז מתחיל הקסם.

אז אני שמחה להזמין אתכם לסדנת יום והכרות עם Art of Hosting שתערך בקרוב

הסדנא תערך ב-1 בנוב' ברמת הנדיב בין השעות 9:00-18:00 לינק לאתר והרשמה:http://bit.ly/2QXDU0a

לינק לאיוונט בפייס:http://bit.ly/2QU9njC