בסופ"ש האחרון נערך "AHA - הפסטיבל הראשון למנהיגות השתתפותית" שעסק בחדשנות חברתית וטכנולוגיות שונות בתחום, ומחר (יום שלישי ה-20 לחודש) תערוך "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי כנס בינלאומי ראשון מסוגו במטרה לחשוף את המהפכה הדיגיטלית בישראל תחת הכותרת "מחברים אל המחר" סביב הנושאים של חינוך, רפואה, כלכלה, עירוניות ובכלל סביב תפיסה כללית של טרנספורמציה דיגיטלית - מגמה שהולכת ומתחזקת בתקופה האחרונה. בספרו הידוע שפורסם בשנת 2005 "העולם הוא שטוח" שוטח העיתונאי והפובליציסט האמריקני

האם את אולי מובילה קהילה של נשים יזמיות ? או בעצמך יזמת בתחום הסביבה והקיימות ? יוזמות מכל קשת הקיימות, כולל: תחבורה, פסולת ומחזור, מים, אדריכלות, חקלאות עירונית, צל, מזון מקיים, עסקים וכו'. הפתרונות יכולים להיות יישמים, הסברתיים או חינוכיים אך חובה שיהיה להם קשר עירוני ברור כשתנתן עדיפות למיזמים שיכולים למדוד את ההשפעה הסביבתית על ידי כמות הפחתת גזי החממה. עיריית תל אביב הודיעה על פתיחת ההרשמה לתחרות הבינלאומית לנשים יזמיות- WOMEN4CLIMATE TECH CHALLENGE כשבדף האודות באתר הת

אם בפוסט הקודם תהינו מה בסופו של דבר בין ה"עיר החכמה" לשכונות וקהילות מקומיות "חכמות". אז בפוסט הזה אני רוצה להעלות כמה מחשבות איך כל הסטארטאפים הללו סביב התפיסה של "עיר חכמה" יעזרו לבנות מקומות עירוניים "טובים" יותר ? במאמרה מה-26.5.18 מראיינת מירב מורן את רפי רייש שטוען "הגל הראשון של הערים החכמות היה בלוף. העיר הלכה לאיבו, טרנד הערים החכמות סחף עיריות בעולם לשפוך מאות מיליונים על טכנולוגיות שלא ממש שיפרו את חיי התושבים. לא היתה הונאה מכוונת, אבל יזמים הצליחו למכור לעירי

האם הסטארטאפים של מחר ידעו ליצור לנו מקומות שנרצה לגור בהם ? לפני כמה ימים הושק הקול קורא למחזור הקרוב של אקסלרטור והאב חדש למיזמי סטארטאפים בתחום של "העיר החכמה" מה שגרם לי לתהות מה בסופו של דבר בין ה"עיר החכמה" לשכונות וקהילות מקומיות "חכמות". למה קהילות ושכונות "סבבה" ? - מכיוון שאלו הדברים שיגרמו לתושבים חדשים להישאר בעיר לרוב. ב-20.4.18 בראיון סופשבוע בו רותם שטרקמן פוגש את גיא שני שעבודת הדוקטורט שלו בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב בדקה מהו התהליך שבסופו מגיע